פסק-דין בתיק ת"א 2492/00

1.         זוהי תביעה ותביעה שכנגד שעניינה דרכי ניהול החשבון של הנתבעת 1 בסניף בנק של התובע. על רגל אחת, ובלא להיכנס לפרטים, סבות התובענות על החלטת התובע לחייב את הנתבעת 1 למכור ניירות ערך שבחשבונה, על מנת לכסות את יתרת החובה בחשבון, תוך חסימת האפשרות לבצע רכישות נוספות באשראי.

העובדות

2.         ביום 24.1.00 פתחה נתבעת 1, חברת Tonedoor, חברה זרה המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים ("החברה"), חשבון בסניף ירושלים של התובע, בנק אינווסטק כללי בע"מ ("הבנק"). החשבון שימש למסחר בניירות ערך זרים. הנתבע 2, אבינועם כתריאלי ("כתריאלי"), היה מיופה כוחה של החברה לפתיחת חשבון החברה בבנק ולביצוע פעולות באותו חשבון.

3.         תחילת פעילות החברה בבנק התאפיינה ברכישת מספר ניירות ערך זרים, בעלי סחירות נמוכה. רכישת ניירות הערך האלה נעשתה באמצעות הונה העצמי של החברה. החל ממחצית חודש אפריל 00', החלה החברה לסחור בהיקפים גדולים גם במניות בעלות סחירות גבוהה בבורסת הנאסד"ק של חברות ישראליות, ובעיקר במניות צ'קפוינט וקומברס. הרכישות בוצעו בחלקן על ידי קבלת אשראי מהבנק. בשלושת ימי המסחר שבין יום 22.5.00 ליום 24.5.00 נוצרו בחשבון הפסדים בסך של 547,276 דולר. ביום 24.5.00 מכרה החברה את כל המניות הנסחרות בבורסת הנאסד"ק אשר הוחזקו על-ידה. ביום 25.5.00 לא אפשר לה הבנק לרכוש ניירות ערך נוספים על אלו שהוחזקו בחשבונה.

4.         ימים בודדים לאחר מכן הודיע הבנק לכתריאלי, כי בשל טעות לא עודכנו שעריהן של שלוש מניות שהוחזקו בתיק ניירות הערך של החברה. בשל אותה טעות השווי הכולל של התיק כפי שהוצג בדו"חות הבנק היה גבוה משוויו הריאלי בשיעור של כמעט מיליון דולר. בהמשך לכך, מימש הבנק את ייתרת ניירות הערך שהייתה בתיק ניירות הערך של החברה.

גם בסיומן של פעולות אלה, ולאחר הפסקת פעילות החברה בבנק, נותרה יתרה שלילית של 758,428 דולר בחשבון החברה. מכאן התביעה של הבנק נגד החברה. הבנק טען גם, כי כתריאלי עצמו ידע על הטעות בשווי תיק ניירות הערך והטעה את הבנק אשר העניק לחברה אשראי על יסוד נתון שגוי. מכאן התביעה לחייבו אישית בפרעון החוב שנוצר בחשבון.

5.         כתריאלי הסכים למכירת המניות ביום 24.5.00. לדבריו, ביסוד הסכמה זו עמדה התחייבות של הבנק, כי הוא יוכל לרכוש מחדש את כל המניות שתימכרנה ביום 24.5.00 בפתיחת יום המסחר שלמחרת. בפועל רכישה כזו נחסמה על ידי הבנק. החברה טענה כי חסימה זו מהווה הפרת התחייבות כלפיה. החברה הכירה, גם היא, בשווי השגוי של תיק ניירות הערך שלה, כפי שהוצג בדו"חות הבנק. ואולם, לשיטתה, היא סמכה על שווי שגוי זה בפעילותה, דבר שהסב לה נזק. מכאן התביעה שכנגד של החברה, שעיקרה מופנה אל סירוב הבנק לאפשר לה לרכוש את המניות ביום 25.5.00.

הערה מקדימה ומסקנה אחרונה

6.         החומר שהוגש על ידי הצדדים היה רב. הצדדים התפלמסו סביב שאלת המסחר בניירות ערך, על המונחים הטכניים הקשורים בכך ועל הנוהגים הרגילים בסוג זה של מסחר. הצדדים תמכו את טענותיהם גם בחוות דעת של מומחים. על כן מונה מומחה חשבונאי מטעם בית המשפט, אשר נדרש להתייחס להתנהלות הצדדים ולחוות הדעת של המומחים מטעמם. הסמכות שהוקנתה למומחה היתה רחבה וכללה גם אפשרות לשמוע את מומחי הצדדים. חוות דעתו של רו"ח יחיעם ברוכי ("המומחה"), שעל זהותו הסכימו ביניהם הצדדים, הושלמה והוגשה ביום 16.2.05 ("חוות הדעת"). המומחה השיב על שאלות הבהרה שהופנו אליו על-ידי הצדדים, ואף נחקר על-ידם. בהקדמת העגלה לסוסים ניתן לומר, כי בשורה התחתונה ניצבו שאלות עובדתיות ולא שאלות של מומחיות; עיקרה של המחלוקת נגע לתוכן ההסכמה אליה הגיעו הצדדים ערב מכירת ניירות ערך ומשמעותו של הנתון השגוי בערך תיק ניירות ערך. עם זאת, חוות הדעת היתה כלי עזר חשוב בבחינת סבירותם של מהלכי הצדדים ובבדיקת הנתונים הכללים הנוגעים להתנהגות בעלי הדין קודם להפסקת המסחר.

7.         המחלוקת בין הצדדים מקורה בדפוסים לקויים בהתנהגותם. כתריאלי והבנק גם יחד היו נכונים להתעלם מקשיים ומסימני שאלה כל עוד בסוף המסלול בו נעו היו רווחים מתאימים לשני הצדדים. עיקרי חוות הדעת, המקובלים עלי, מלמדים כי הצדדים ניהלו את ענייניהם בלא שהקפידו על הסכמות פורמליות, כאשר פעילות החברה והגרעון שתפח בחשבונה נעשו מתוך הסכמה שבשתיקה עם הבנק. כך, הבנק קיבל סכומי כסף גבוהים במזומן ואיפשר מסחר ללא פיקוח מתבקש, בשל העמלות הגלומות בניהול החשבון. כתריאלי סחר במניה ספקולטיבית על סמך מידע מ"ידיד בפלורידה". המסחר המפוקפק במניה זו הוליד רווחים, וכל עוד אלה הספיקו המשיכו הצדדים בשיתוף פעולה ללא מגבלות פורמליות. ההפסדים המאוחרים שהתלוו למסחר במניות, שאינן מלוות במידע מ"ידיד בפלורידה", יצרו חיץ בין הצדדים, וכל אחד מהצדדים גילה ספקנות מובנת כלפי האחר וחששות, שהיו צריכים ללוות את הפעילות מהרגע הראשון. במצב זה אין כתריאלי יכול להשים עצמו כמי שהובל באפסר על ידי הבנק המתוחכם והידען, ואין הבנק יכול להלין על אופיו של הלקוח, אשר הבנק התעלם מטיב פעילותו לאורך כל הדרך. במצב כזה לא ניתן למצוא דופי בהחלטה להפסיק את המסחר נוכח יתרת החובה בחשבון, ואין לקבל את הטענה, לפיה הובטח לחברה כי תוכל לרכוש את ניירות הערך שנמכרו באמצעות אשראי של הבנק. יוצא שבמקרה זה, האמירה, שאינה תקפה עוד מכוח הדין, ולפיה חטאו שניהם כאחד - יד המחזיק על העליונה, מנצחת מכוח העובדות.

פתיחת החשבון, ודרכי ניהולו

8.         החברה פתחה את החשבון בבנק במטרה לרכוש מניות של חברה בשם LOCH, הנסחרות בארה"ב מחוץ לנאסד"ק, בבורסה משנית הנקראת Bulletin Board. מניות אלה מאופיינות בשערים נמוכים ובסחירות נמוכה, ללא וודאות שניתן לממשן בכל עת. כתריאלי הסביר כי קיבל המלצה מ"ידיד המתגורר בפלורידה" לרכישת מניית LOCH, שערכה עמד באותה העת על סנטים בודדים. לפי אותה המלצה, הייתה צפויה המניה להגיע לשער של 40 דולר, וכך להניב רווחים גדולים למי שיחזיק בה בעת עליית השער (פרו', ע' 83). ואכן, בחודשיים הראשונים לפעילות החברה בבנק, סחרה החברה במניות LOCH וכן במניות נוספות באותה בורסה משנית, שנרכשו באמצעות הונה העצמי של החברה, וחשבונה היה בתקופה זו ביתרת זכות. כתריאלי הסביר, כי הוא הפקיד בחשבון החברה כספים אשר הועברו לו מאנשים פרטיים, אותם עניין כתריאלי בהשקעה במניית LOCH,והמסחר במניות נעשה באמצעות כספים אלה בלבד, בלא שהבנק העמיד אשראי לחברה.

9.         במחצית חודש אפריל 2000 חל שינוי באופי הפעילות והחברה החלה לסחור בהיקפים גדולים במניות בעלות סחירות גבוהה בנאסד"ק, ובעיקר במניות החברות הישראליות צ'קפוינט וקומברס. בעקבות זאת, פנתה לכתריאלי נציגת הבנק, לילך סער, בבקשה להסדיר את מסגרת המסחר בניירות ערך. מתמליל שיחות שהתנהלו ביניהם (נספח ב' לתצהירה של לילך סער, ע' 12-13) עולה, כי כתריאלי חרג באופן ניכר מהיקף המסחר שאושר לו מול ברוקר בשם נייט, אשר באמצעותו הותר לכתריאלי לסחור בימים שישי ושבת, בהם חדר העסקאות של הבנק לא פעיל. וכך התנהלה אותה שיחה:

לילך:         אבינועם, דיברתי עם יואל [ברגר; סמנכ"ל הבנק] בגישה חיובית. הוא מסכים,

אבינועם:    כן?

לילך:         הוא רוצה שאתה תכתוב ואתה תנסח מכתב שאומר שאתה מתחייב שבסוף כל יום מסחר אתה לא נמצא לא בלונג ולא בשורט, כאילו אתה סוגר את הפוזיציה....

                  ושתרשום לו מה סכום הפעילות היומי המקסימלי שבו אתה עובד. נגיד, זה היה 2 מיליון דולר מאתמול, בערך? כאילו תרשום לו, הוא רוצה לדעת מסגרת כלשהי...

10.       נראה שהדברים היו מקובלים על כתריאלי. הוא שיגר ביום 27.4.00 מכתב בחתימתו, בזו הלשון:

הנדון: מסחר יומי ני"ע חשבון 380679